הקשר שבין חנוכה לכריסטמס
הרב אלדד זמיר
בחיבור התנאי "מגילת תענית" ישנה רשימה ארוכה של חגים שנחגגו בתקופת בית שני בעקבות כל מיני אירועים וניסים שהיו באותה התקופה. משנחרב בית המקדש, בוטלו כל הימים הטובים הללו למעט שניים, פורים וחנוכה. על פורים נפרט בהזדמנות אחרת, אך מכיוון שאנו חוגגים השבוע את חג החנוכה, עלינו לענות על השאלה: מדוע חנוכה הוא מיוחד כל כך עד שנשמר גם לאחר חורבן בית המקדש? במה זכה חג האורות שקבעוהו לדורות?
מעניין לציין שחג בתקופה זו של השנה היה נחגג עוד לפני שנולד עם ישראל, עוד בימי אדם הראשון, שלמעשה ייסד אותו לראשונה! בחצי כדור הארץ הצפוני, חנוכה תמיד יצא בסביבות היום הקצר ביותר בשנה מבחינת שעות האור. אדם הראשון נברא בראש השנה לפני 5775 שנה. עם גירושו מגן עדן, אדם שם לב שהימים נהיים קצרים יותר והשמש שוקעת מספר דקות מוקדם יותר בכל יום. אדם הראשון היה מודאג משום שחשב שהעולם מתקרב לקיצו, על שום חטאו, ועל כן פצח בשמונת ימי תפילה. יום בהיר אחד התופעה הפסיקה, השמש החלה לשקוע בשעה מאוחרת יותר, והיום הלך והתארך. מהשנה שלאחר מכן ועד בכלל, ביום הקצר ביותר בשנה, אדם חגג במשך שמונה ימים כדי להודות לקב"ה על חידוש האור לו זכה.
בדורות שאחרי אדם נשמרה מסורת חג זה, אך משהחלו הצאצאים לזנוח את האלוקים ולעבוד עבודה זרה, הם שכחו את הסיבה המקורית לחג והפסיקו להודות לקב"ה. ולא שהם ראו בזה סתם עוד סיבה למסיבה אלא אף ניתבו את החג לעבודת אלילים (כדברי ר' יוחנן בגמרא, ע"ז ח: מזכיר את החגים שבסביבת תחילת תקופת טבת, קלנדה וסטרונאה!)
על פי רוב, החגים היהודיים נחגגים בתקופה המסוימת בשנה בה הם נחגגים על שום שילוב של סיבות היסטוריות וחקלאיות. לדוגמא, חג הסוכות – היהודים חיו בסוכות במדבר במשך ארבעים שנה. כדי לזכור זאת אנו חוגגים חג מיוחד, והמועד המדויק נבחר להיות באמצע חודש תשרי, בתקופת הסתיו. זוהי בדיוק התקופה שהתבואה נאספת מהשדות ובקביעת התזמון לחג הסוכות התורה מכוונת את החגיגות, לסיום תקופת אסיף היבול בכדי להודות לקב"ה על שנאסף. אותו הרעיון נכון לגבי פסח, כאשר בזכרנו את יציאתנו ממצרים בתקופה הקשורה לחגיגת סיום עונת הקציר, וכוליה.
עיקרון דומה נמצא עם חגיגת חנוכה. בחנוכה אנו בעיקר חוגגים את ניצחון המכבים על השלטון היווני, ניצחון שהביא ליהודים חירות בארצם למשך מאתיים ושלושים השנים הבאות. במקביל, ארע נס לקבוצת כוהנים בבית המקדש, כאשר פח השמן הקטן שמצאו, הספיק לשמונה ימים במקום ליום אחד בלבד. חכמי אותו הזמן ששמעו על הנס נזכרו גם בנבואות שנאמרו על ידי חגי וזכריה מאתיים שנה קודם לכן, אודות חנוכת בית המקדש השני (שהיה אף הוא בתקופה זו בדיוק).
בשקלול כל הנ"ל, נס המנורה, הניצחון על היוונים וחנוכת בית המקדש, ביחד עם אותו חג המאורות עתיק באותה התקופה בשנה בדיוק בה היה נחגג ע"י אדם הראשון, 3500 שנה לפני סיפור חנוכה, ולא פלא אם כן שהחליטו חז"לנו שלא לבטל את החג הארוך והמזהיר.
מדהים עוד לשים לב שאותו החג שנקבע על ידי האדם הראשון בעולם, וששינה כיוון עם הזמן על ידי צאצאיו, הוא גם המקור לחג הכריסטמס הנוצרי, וכן לחגים נוספים שנחגגים על ידי דתות שונות ומשונות אחרות (כגון החג דיוואלי שנחגג בהודו), לכולם המכנה המשותף של חגיגת והוספת האור בתקופה חשוכה ביותר זו של השנה.
העולם השתפר מאד באלפיים השנים האחרונות מבחינת העבודה הזרה לכיוון המונותאיזם —הנוצרים כמעט הגיעו והמוסלמים (שלא מתאבדים) קרובים אף יותר.
בעזרת ה' כל אומות העולם יבינו וייזכרו בסיבה הראשונית לחג האורות, ובכך יחזרו לאמונה בבורא העולם היחיד והמיוחד.