אם מותר להדליק נר חנוכה בערב שבת לפני תפילת מנחה
הרב הגאון רב עובדיה יוסף
שו"ת יביע אומר, חלק ה, אורח חיים, סימן מד, ד"ה (ב) אולם
(ב) אולם ראיתי בס' נזירות שמשון (סי' תרעא) שכ' ע"ד הרמ"א, דדוקא בבהכ"נ מדליקין נ"ח בע"ש קודם מנחה, אבל יחיד בביתו אסור להדליק קודם מנחה. ושכן מוכח למעיין במקור דין זה, באבודרהם, וכל בו, ודרכי משה. ע"כ. ונראה דה"ט לפי שתפלת המנחה נתקנה כנגד תמיד של בין הערבים. (ברכות כו: ורמב"ם פ"א מה' תפלה ה"ה). והדלקת נרות חנוכה זכר לנס שנעשה בנרות בית המקדש, והדלקת המנורה של בהמ"ק צריכה להיות אחר הקרבת התמיד של בין הערבים. וכדילפינן (בפסחים נט) מדכתיב יערוך אותו אהרן מערב עד בוקר שאין לך עבודה אחרת שכשרה (אחריה) מערב עד בוקר. לפיכך הדלקת נ"ח צריכה להיות אחרי תפלת המנחה. וכ"כ הגאון מהר"ש אבוהב בעל דבר שמואל בכת"י, והובא בברכי יוסף (סי' תרעט סק"ב), שאף בע"ש צריך להתפלל מנחה תחלה ואח"כ ידליקו נ"ח בביתם. ע"ש. וכן ראיתי להפרי מגדים (א"א סי' תרעא סק"י) שכ', ע' מ"א, ומשמע שבביתו בע"ש יתפלל מנחה תחלה ואח"כ ידליק נ"ח, שאם מתפלל מנחה אח"כ הו"ל תרתי דסתרי, ובהכ"נ שאני דאינו אלא משום פרסומי ניסא לרבים. וצ"ע קצת בזה. ויראה שאם אפשר לו בביתו יתפלל מנחה תחלה, וגם בבהכ"נ לכתחלה עושים כן. עכ"ל. ומשמעות דבריו שאפילו יפסיד ע"י זה תפלה בצבור יקדים תפלת מנחה לנ"ח, שאל"כ הוי תרתי דסתרי, שאחר שעשאו לילה בהדלקת נ"ח, עושהו יום בתפלת מנחה.
אולם לפעד"נ שהמשמעות שכתבו הנזירות שמשון והפמ"ג מד' הפוסקים, אינה מוכרחת כלל, ואדרבה יש מקום לדייק איפכא וכמו שכתבנו לעיל. ובפרט אם ע"י זה יצטרך להתפלל ביחיד בודאי שאין השר שוה בנזק הפסד תפלה בצבור. וכ"כ בסידור שער השמים להשל"ה בדיני חנוכה, שבערב שבת מדליק ואח"כ ילך לבהכ"נ להתפלל מנחה עם הצבור. וכן הוא בקיצור של"ה (דצ"ג ע"ד). וכן הובא להלכה באליה רבה (סי' תרעט סק"א). וכ"כ בס' מקרא קודש (סי' טז בליקוטי רימ"א סק"ח). ע"ש. ומצאתי און לי בשו"ת צור יעקב (סי' קלו) שהאריך למעניתו בדיוק ד' הפוסקים כמש"כ, ודלא כהנז"ש ופמ"ג. והוסיף עוד, דמ"ש הברכ"י בשם מהר"ש אבוהב דבעינן שיהיה דומיא דמנורת בהמ"ק שהיו מדליקין אחר התמיד של בין הערבים, אין זה מוכרח, וכמ"ש הפני יהושע שבת (כא), לפקפק בטעמו של הר"ן שכ' שאסור להשתמש לאורה דומיא דמנורה דבהמ"ק, דא"כ אמאי דחיק הש"ס לומר דה"ט דר"ה שאסר להדליק בשמנים ופתילות שאסורים בע"ש משום דכבתה זקוק לה, לימא משום דבעי דומיא דמנורה דבהמ"ק. א"ו דפשיט"ל להש"ס שאין לחוש לעשות דמיון למנורה שא"כ היל"ל דוקא שמן זית כשר ולא שאר שמנים וכו'. וסיים, ואף דלדינא מי אנכי להרהר אחר דברי הברכ"י והפמ"ג, מ"מ מאחר שרוב העולם נוהגים להדליק נ"ח קודם מנחה בע"ש, או משום שחשו פן ע"י קדימת תפלת המנחה תדחק השעה ולא יהיה זמן אח"כ להדליק נ"ח, או משום שא"א להתפלל מנחה בצבור קודם הדלקת נ"ח, ולכן אמרתי ליישב מנהגם של ישראל שאין להרהר אחריהם. ע"כ. והן אמת שהגר"ח פלאג'י במועד לכל חי (סי' כז אות מה), וכן הגרי"ח בבן איש חי (פר' וישב אות כ), והרה"ג ר"א בן שמעון בנהר מצרים (הל' חנוכה אות ז), פסקו כהמהר"ש אבוהב הנ"ל, להקדים נ"ח לתפלת מנחה, בע"ש, ולדבריהם צריכים לחלק בין ההדלקה בבית, לההדלקה שבבהכ"נ שכ' הפוסקים שמתפללים מנחה אחר ההדלקה, וכמ"ש הפמ"ג, והוא דוחק, דאדרבה בהכ"נ שהוא מקדש מעט יש לדמותו יותר לבהמ"ק, ולהקדים התפלה להדלקה. (וכמ"ש כיו"ב בס' מאורי אור, (באר שבע, דפ"א ע"ב), שמנהגם להדליק נ"ח בבהכ"נ למשך כל היום, זכר לנר תמיד שבבהמ"ק. וע"ע בשו"ת קרן לדוד (סי' קנט אות ד). ובשו"ת בנין שלמה (סי' נג). ע"ש.
וביותר יש להביא ג"כ סמך מד' הפוסקים בהנחת נ"ח בבהכ"נ בדרום כנרות המנורה שבבהמ"ק, ואכמ"ל) וע' בשו"ת ויצבור יוסף שווארץ (סי' ח אות א). ובכה"ח (סי' תרעא ס"ק עט). ופעה"ק ירושלים ת"ו ישנם מנהגים חלוקים, כי יש מקומות שמתאספים שם מנינים רבים בזא"ז, לכן בע"ש חנוכה אפשר בנקל להתפלל בצבור מנחה מבעו"י, ואח"כ ללכת לביתם ולהדליק נ"ח. (וכ"כ בס' נתיבי עם סוף עמוד רמח) ויש שכונות שיש שם קהל מצומצם, וכמה מהם טרודים במלאכתם, והיום קצר והמלאכה מרובה, וקשה להשיג מנין להתפלל מנחה מבעו"י בצבור. לכן מדליקים נ"ח בביתם תחלה ואח"כ באים להתפלל מנחה וערבית ביחד כמו בכל ע"ש. ונהרא נהרא ופשטיה, שיש להם ע"מ שיסמוכו. ולכן אם גבאי בהכ"נ שברמת גן חששו לתקנת תפלה בצבור יפה עשו, ועכ"פ אין להרעיש בשביל זה, מאחר שמדברי הראשונים מוכח שלא הקפידו בזה, והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם. והשי"ת יאיר עינינו בתוה"ק אמן.
יש לכם שאלות ודילמות הלכתיות בשליחות? צוות שטראוס-עמיאל וברן-עמיאל ישמח לענות לכם באופן אישי! רק שילחו את השאלה ל: rabanim@ots.org.il