מצות הכנסת אורחים כשהם מעירו
הרב מנשה קליין
שו"ת משנה הלכות, חלק טז, סימן קלב
ליל ז' אדר התשס"ג בנ"י יצו"א מע"כ ידידי רב חביבי הרה"ג וו"ח נו"נ כש"ת הרב יעקב צבי ריבא שליט"א אב"י בברוקלין
אחדשכ"ת בידידות. בדבר שאלתו בהורים שלו שיחי' באים אליו בכל שב"ק והם מתאכסנים שמה עד מוצש"ק ונותנין להם אכילה שתיה לינה ושמח מאד על המצוה הגדולה שזכה בה ומיהו עבר על דברי הרמ"א והרע לו שכתב הרמ"א א"ח סי' של"ג ס"א דלא מקרי אורחים אלא שנתארחו אצלו בביתו או שזימן אורחים שנתארחו אצל אחרים, אבל כשזימן חבירו לסעוד אצלו לא מקרי אורחים ואינו סעודת מצוה רק סעודת רשות, (ת"ה סי' ע"ב) ולפ"ז יצא לומר דהוריו נמי כיון שהם מאותו עיר והו"ל כזימן חבירו מאותה עיר דלא מקרי אורחים ואינו מצוה הכ"נ בההורים ואבד המצוה לדעת הרמ"א הנ"ל.
והנלפענ"ד הוא כך דהנה המארח אורחים בתוך ביתו יש לו מצוה מפני שכשאדם בא מן השדה ואין לו מקום לאכול והרי בגדר נצרך שמצוה לאורחו, ואין זה מדין צדקה וענף ממצות צדקה אלא הוא מצוה של הכנסת אורחים, ולכן אם זימן אותו מקיים מצוה, אבל הדר בעיר והוא זימן אותו לאכול סעודה אין זה בגדר אורח ולא בגדר עני שמצוה להחיותו, ולא בגדר אורח שעכשיו הוא עני או מכבדו בתור אורח הבא מהשדה אלא הוא סעודת מרעים או פחות מזה, והוי רק סעודת רשות דמה לו עם בעלי בתים של אותה עיר ולמה יתן להם מאכל ומשקה ועי"ז יעבור על שבות שאין זה מצוה שכל אחד יזמין את שכנו לאכול בלי סיבה, ולכן נחלקו בזה ועיין מג"א סי' תק"י סקי"ז דאם כבר הזמין יש להקל, ובמג"א עוד שם אורחים אפי' מאותה העיר עכ"ל, וכתב המחצה"ש אע"ג שכתב הרמ"א בסי' של"ג דאורחים מאותה העיר לא הוי סעודת מצוה מ"מ הכא שכבר זימנם הותר משום כבוד הבריות, ועפמ"ג בא"א סי' ש"ז סק"ז הא דשבות דרבנן במקום מצוה התירו י"ל ע"י עכו"ם אבל ישראל שבות דשבות היכא דגזרו י"ל דאסור אפי' במקום מצוה. אורחים הוי מצוה, היינו הכנסה משדה לביתו, אבל הזמין אורחים מעירו י"ל דלאו מצוה הוי עיין תה"ד ועיין דע"ת סי' של"ג.
ועיינתי בפת"ש יו"ד סי' ס"ט סקי"ג שציינו עליו שהביא בשם ספ' סולת למנחה כלל ט"ו בשם ת"א מקום שהוזכר כבוד אורחים היינו כגון בעלי תורה ובעלי ש"ט ומעשים טובים או עני בן טובים או עשירים שראוי לכבדם שאינם עושים רעה אבל לא הגרועים או הקבצנים שעוברים ושבים בשביל טרף ומזון הם בכלל צדקה, גם כתב שם דלא מקרי אורחים אלא שנתארחו בביתו אבל לא כשזימן אצלו חבירו. והוא ז"ל חולק עליו בזה וסיים דלכתחלה לא יזמין אצלו חבירו אם יודע שיהא צריך להקל בענין הדחה אבל בדיעבד אם כבר זימן יש להקל כמו מפני שאר אורחים עכ"ד ע"ש. ולפ"ז אפי' לשיטתו לכאורה יש חולקין על עצם דין אורחים מה הוא ומתי מקרי אורחים והמצוה שראוי לכבדם לא משום צדקה וכיוצא אלא אדרבה מחמת עשרם ותורתם ונקרא אורח לפי שהוא פה בעיר שאין לו מקום שלו וצריך לסעוד ומי שמזמינו מקיים מצוה, ולא כן בעה"ב באותו עיר מה שייכות למצוה. והס"ל חולק דגם כה"ג מקרי אורח ומותר לעבור בשבילו.
האמנם משנלפענ"ד דיש כאן ג' גדרים. אחד) דין אורחים והוא המזמין לעצמו אורחים שהם אינם עניים ואדרבה ת"ח ובעלי שם טוב ורק שבאים מן השדה ולאו בני עיר, וצריכים לסעוד וכיוצא בו וזה מצוה להזמינם ולכבדם וזה בגדר מצות הכנסת אורחים. ב) המזמין עניים לביתו מן האורחי ופורחי שהוא בגדר צדקה ולפעמים הני קבצנים אפילו צדקה אינו, כי לפעמים אינו חייב להחיותו, ובגמ' באו ונחזיק טובה לרמאי. ג) כגון נדון דידן המזמין הורים לביתו או שבאים מאליהם לביתו להיות שם על שבת וכיוצא בו שיש בזה מצוה גדולה של כבוד אב ואם ומצוה להאכילם ולהשקותם ומצוה זו לעולם הוא שהבן חייב לכבדם ואפילו הם בביתם מצוה לכבדם וה"ה בבית בניו שמצוה לכבדם בכל הכבוד שאפשר ואין זה מדין אורחים או צדקה אלא מדין כבוד אב ואם שאין לך מצוה גדולה מזו ואין נפ"מ אם הם בעיר ודרים בה או באו לבית בנו או הבן הלך לביתם, ואלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן כבוד ואם, והמכבדם זוכה לארוחת ימים ושנים, ואם הם באים לשבות אצלו בשבת מצוה גדולה הוא לכבדם, ויכול לקיים בכל היום כמה מצות כבוד, והמארח אורח אפילו אורח שמצוה להזמין אבל אין כאן רק מצוה אחת של הכנסת אורחים, לא כן ההורים שמקיים מצוה בכל עת וכל שעה, ועיין יו"ד בהל' כבוד אב ואם כל הדינים ואופן קיום המצוה, רק שצריך ליזהר שח"ו לא יפגום בהם ולא יהי' בכלל אותם שאמרו אשרי מי שלא חמאן אבל בזה"ז מסתמא ההורים מוחלים על הכבוד שלפעמים אין עושין להם כפי צרכן וא"כ הו"ל קרוב לשכר ורחוק מן ההפסד, בכל אופן מצות כבוד אב שמקיים בכל שבת שכתב מעכ"ת חוץ מבחול הוא מצוה גדולה ואין לה שייכות עם הזמנת אורחים שזה מצוה בפני עצמה, ואין נפ"מ אי קיי"ל המזמין בני עירו נמי הוה בכלל אורח או לא וזה לפענ"ד פשוט.
יש לכם שאלות ודילמות הלכתיות בשליחות? צוות שטראוס-עמיאל וברן-עמיאל ישמח לענות לכם באופן אישי! רק שילחו את השאלה ל: rabanim@ots.org.il